דילוג לתוכן
  • 1 הצבעות
    28 פוסטים
    162 צפיות
    חופש כלכליח
    @משהמשה לא לכל האנשים יש דעה אנשים קוראים אוספים חומר ולומדים לא נראה לי שזה מעיד על חוסר התענינות ולא כל מי שהתחבר יפנה היום או מחר או בעוד חודש אולי הוא התגבש ויקבל אומץ או כסף בעוד שנתיים זה תהליך לא פשוט
  • 1 הצבעות
    23 פוסטים
    189 צפיות
    הקול השפויה
    @משהמשה כתב בשאלת השאלות: האם לקנות דירה או לחכות?: @פושט-רגל-מרמה-ד כתב בשאלת השאלות: האם לקנות דירה או לחכות?: @משהמשה כתב בשאלת השאלות: האם לקנות דירה או לחכות?: וכן היא טוענת שצפויה עליית ערך מתי הנדלניסטים לא טענו כך ??? יש דוקא מי שטוען לא כך [image: 1761110059198-unnamed.jpg] אולי תחילתו של סוף בועת הנדל"ן ​"גל של פשיטות רגל": ​סוכנויות הדירוג מזהירות ממשבר בענף הנדל"ן ("ביזפורטל" 21.10.25) ​הקישור לכתבה כתבו לך "מתי הנדלניסטים לא טענו כך ???" ברור שלא כולם צופים עליות בנדל"ן, אבל כל מי שמשווק נדל"ן תמיד חושב (או טוען) כך. לעניין זה "אינווסט" לא נחשב "נדלניסט" היות והוא כרגע משווק נדל"ן בחו"ל.
  • 1 הצבעות
    6 פוסטים
    158 צפיות
    מ
    Spoiler לצורך אישור חפוז: יישוב חרדי חדש הוגדר חלק מקריית מלאכי במטרה לאשר תוכנית ליישוב חרדי חדש בנוהל מזורז, משרד השיכון מציג אותו כ"רובע האלה" של קריית מלאכי — אלא שבינו לבין העיר חוצצים שני כבישים ראשיים, והוא מנותק ממנה לחלוטין ■ בנוסף, הבנייה תבלע את מושב תימורים השכן, שם אומרים: "המושב לא יוכל להתקיים" משרד השיכון מתכוון להביא בשבועות הקרובים תוכנית נוספת להקמת יישוב חרדי לאישור הממשלה. היישוב, שישתרע על 4,300 דונם של קרקעות חקלאיות ליד קריית מלאכי, מקודם חרף התנגדות רחבה של יישובי הסביבה, משרדי ממשלה וגורמי תכנון, חלקם אף בתוך הממשלה. היישוב, המתוכנן להיות חלק משטחה המוניציפלי של קריית מלאכי, יצריך פינוי והעתקה למיקום חדש של תשתיות שבהקמתן הושקעו מאות מיליוני שקלים: מכון טיהור שפכים, מפעל ביוגז להפקת אנרגיה מאשפה וקווי מתח גבוה של חברת החשמל. לטענת מקורות במשרד השיכון, התוכנית שתוגש לאישור הממשלה והוותמ"ל עברה שינויים, וההשקעות בהעתקת התשתיות ישתלמו. התכנון הראשוני ל"עיר" החרדית הוא ל-6,000 יחידות דיור. במטרה לאפשר את האישור המהיר של תוכנית הענק, היא מוצגת כ"רובע האלה" של קריית מלאכי, אף שהמתחם מנותק מהרצף העירוני של העיר ומופרד בין היתר על ידי כבישים מהירים (40 ו-3) ואזור התעשייה של באר טוביה. בנוסף, יישום התוכנית צפוי למחוק את תימורים כמושב בפני עצמו, והוא צפוי להפוך להמשך ישיר של הרובע החרדי. הממשלה תתבקש על ידי שר השיכון יצחק גולדקנופף לאשר את העברת התוכנית לאישור בנוהל מקוצר על ידי הוותמ"ל. הוותמ"ל הוקמה לפני כעשור כמוסד זמני לצורך התמודדות עם משבר הדיור, לשם אישור מהיר של מתחמי מגורים גדולים, תוך קיצור נוהלי הדיון בהתנגדויות. אלא שעל אף שהמחסור בתכנון מגורים נסגר כבר לפני כמה שנים, הוותמ"ל ממשיכה לשמש כלי מרכזי בתכנון שכונות חדשות, והמדינה אף החליטה לעגן את קיומה בחוק קבוע. היישוב המתוכנן ייבנה על שטחים שיועברו בעיקר מהמועצה האזורית באר טוביה לתחום המוניציפלי של קריית מלאכי. התוכנית לא פורסמה לציבור, ומשרד השיכון העביר את פרטיה להערות של הרשויות המקומיות ומשרדי ממשלה, במסגרת חובת היוועצות החלה על פי חוק. התוכנית נתמכת על ידי עיריית קריית מלאכי, שתזכה למענקים, תמיכות ותוספת שטחי תעסוקה, אבל היא מעוררת התנגדות מצד המועצות האזוריות, שתושביהן צפויים לשלם מחיר גבוה של אובדן פרנסתם; ומשרדי ממשלה מתריעים על פגיעה בייצור החקלאי ובשטחים הפתוחים. הבנייה בתוכנית צפויה להיות בצפיפות נמוכה יחסית לבנייה ביישובי האוכלוסייה הכללית, על פי הכללים הקובעים כי אין לבנות באזור חרדי בנייני מגורים של יותר משמונה קומות. העירייה תחתום על הסגם גג עם הממשלה הרובע החדש הוא חלק מהמאמצים שעושה משרד השיכון להפנות משאבים לבנייה עבור הציבור החרדי. לפי תוכנית הדיור שמקדם המשרד, יוקמו באזור הדרום עשרות אלפי דירות חדשות ברובעים ויישובים חדשים עבור האוכלוסייה החרדית. מלבד הרובע המזרחי בקריית מלאכי, מתכנן המשרד יישוב נוסף מדרום־מערב לעיר, על שטחי המועצה האזורית יואב. היישוב מקודם תחת השם הזמני "מלאכית", והוא מתוכנן לכ-10,000 יחידות דיור בשלב ראשוני. בתוך כך, משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) כבר החלו בשיווק הרובע החרדי החדש במערב קריית גת, המתוכנן לכ-15 אלף יחידות דיור בשלב ראשון. מלבד הרובע בקריית מלאכי, מתוכנן יישוב חרדי מדרום־מערב לעיר על שטחי המועצה האזורית יואב. היישוב מקודם תחת השם הזמני "מלאכית", והוא מתוכנן לכ-10,000 יחידות דיור בשלב ראשוני. בתוך כך, כבר החל שיווק הרובע החרדי החדש בקריית גת, המתוכנן לכ-15 אלף יחידות דיור אם תאושר התוכנית בקריית מלאכי, צפויים משרד השיכון ורמ"י לקדם הסכם גג עם העירייה, שבמסגרתו יוזרמו לעיר מאות מיליוני שקלים עבור חידוש תשתיות ופיתוח, בצד פיתוח התשתיות לרובע החרדי. המתכננים מניחים שתושבי הרובע החדש יתקשו לעמוד בתשלומי ארנונה הנדרשים למימון התשתיות והשירותים עבורם. התוכנית מעוררת התנגדות חריפה מצד מושבי האזור, ובמיוחד חקלאי מושב תימורים, העשויים לאבד את מטה לחמם, מאחר שייאלצו לוותר על כ-40% מאדמותיהם. התוכנית צפויה לפגוע גם ברפת של היישוב, שכן האכלת הפרות נסמכת על שטחי גידול המספוא שיילקחו מהם. "אם יאשרו את התוכנית, המושב לא יוכל להמשיך להתקיים, מפני שחלק גדול ממקורות הפרנסה שלו ייעלמו", אמר משה פריווה, יו"ר ועד ההנהלה של תימורים, שכמחצית מאדמותיו יופקעו. לפני כמה שנים כבר הופקעו 1,100 דונם מקרקעות המושב על מנת לפתח אזור תעשייה, שחלקו כבר בנוי. השר יצחק גולדקנופף (מימין) עם עוזרו מוטי בבצ'יק. קלות בלתי נסבלת של ויתור על שטחים חקלאיים צילום: יונתן זינדל/פלאש90 במכתב התנגדות ששלחה המועצה האזורית באר טוביה למשרד השיכון ומנהל התכנון ממשרד הפנים, נטען כי "התוכנית מהווה הלכה למעשה את הקמתו של יישוב חדש באצטלה של הרחבת קריית מלאכי, אשר אינה קשורה תכנונית למתחם המתוכנן". המכתב נשלח באמצעות עורכי הדין ארז קמיניץ ועדי בן הרוש ממשרד EBN. לטענת המועצה, התוכנית חוברה באופן מלאכותי לקריית מלאכי באמצעות שרטוט שתי רצועות של מרחב עירוני כביכול, על מנת לאפשר את הצגתה כתוכנית "צמודת דופן" לתחומי העיר, ולכן ניתנת לאישור באמצעות הוותמ"ל. התנגדויות לתוכנית הוגשו גם על ידי משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, מרכז השלטון האזורי ותנועת המושבים. בפנייה מטעם משרד החקלאות נאמר כי בתוכנית יש קלות בלתי נסבלת של ויתור על שטחים חקלאיים יצרניים לטובת שטח עירוני. המשרד מזהיר פני הפגיעה בחקלאים ובביטחון המזון בישראל. המשרד להגנת הסביבה מצטרף לטענה שהניסיון להציג את העיר החרדית כרובע הוא הטעיה, וקובע כי התוכנית סותרת את עקרונות התוכנית האסטרטגית לדיור שיזם משרד השיכון עצמו. משרד השיכון: "ניהלנו שיח פורה עם יישובי האזור" במינהל התכנון, המקיים דיונים על התוכנית ודן בהתנגדויות שהוגשו על ידי משרד הממשלה, מסרבים להגיב על הכוונה להגיש את התוכנית לוותמ"ל. ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה כי הוא ומשרד התחבורה "מקדמים את הרחבת קריית מלאכי וחיבורה לכביש 6. גורמי המקצוע במשרד השיכון נפגשו כמה פעמים עם ועד היישובים באזור ונוהל עמם שיח פורה, שבסופו חלק מבקשותיהם נענו בחיוב ונלקחו בחשבון בתכנון. "מבדיקה שנעשתה על ידי היועצים הכלכליים של התוכנית נמצא כי קיימת כדאיות כלכלית בפיתוח השכונה, על אף ההשקעות הנדרשות. העובדה שהכבישים הראשיים 40 ו-3 עוברים בין אזור התעשייה של קריית מלאכי לבין הפיתוח החדש אינה בעיה לפיתוח, כשם שערים רבות בארץ ובעולם נחצות על ידי כבישים ראשיים והתפתחו מעבר להם (ראשון לציון, הרצליה, עכו וכדומה)". עם זאת, אין דמיון בין הדוגמאות שמציג המשרד לתוכנית, שכן היישוב המתוכנן צפוי להיות מבודל ומרוחק כמה קילומטרים מקריית מלאכי, ושונה במבנה הפיזי והחברתי מאוכלוסיית העיר הקיימת. לצורך אישור חפוז: יישוב חרדי חדש הוגדר חלק מקריית מלאכי - 20 בינואר 2025
  • 2 הצבעות
    33 פוסטים
    425 צפיות
    רואה את הנולדר
    @הקול-השפוי כתב בכסיף: עיר חרדית חדשה בקנה מידה של בני ברק - יוצאת לדרך: אף אחד לא התנגד לרעיון של דורות עילית כעיר, אין סיבה להתנגד גם לעיר עילית דורות בדרום הר חברון פשוט אין עיר כזו. דורות עילית בשום שלב לא הייתה עיר זה הרבה אנשים שקנו קרקע בארץ ישראל לשם שמים
  • 2 הצבעות
    14 פוסטים
    212 צפיות
    מ
    @משהמשה @משהמשה כתב בהצעת חוק: מענקים לרכישת דירה ראשונה בירושלים: ועוד יותר כואב ששר שמתפטר ובוודאי ראה מתפקידו כשר כמה דברים שדרושים תיקון, ובמקום להעלות דברים רציניים כהצעות חוק. הוא מניף דגל של משהו שהוא מאוד מאמין בו, והציבור שבחר בו מאוד רוצה אותו הוא הוא בדיוווווק העניין לצערינו...
  • 1 הצבעות
    14 פוסטים
    386 צפיות
    ה
    יש הרבה מה להרחיב בזה (הכסף שלנו מתגלגל בארץ ומשלמים מע"מ וגורמים לרווח ממיסים למדינה, משא"כ הציבור הכללי שלוקח את הכסף ומוציא אותו החוצה ומעשיר את מדינות חו"ל, ועוד שלל טענות שאין מה להשיב עליהם) רק נראה לי שאחנו כבר סוטים מהנושא אני רק דיברתי נקודתית לגבי האיום של החרדים שהוא לא נראה לי שהוא מאיים על מישהו כנ"ל
  • 0 הצבעות
    63 פוסטים
    1k צפיות
    מ
    @בוטח-בה לא קניתי אף פעם בהתחדשות עירונית, דוקא בגלל המורכבות לא נכנסתי לזה, ולכן אין לי מישהו שאני מכיר אישית.
  • 1 הצבעות
    15 פוסטים
    245 צפיות
    הקול השפויה
    @טריידר אני הייתי לוקח את דבריך למקום אחר, אם אינך יכול לקנות דירה גדולה יותר היום, סיכויים גדולים שגם בעתיד לא תוכל לקנות אותה, וממילא זה אמור לגרום לך לעשות חושבים ואולי להשתקע במקום אחר שבו כן יש לך את היכולת לקנות דירה גדולה יותר.
  • העלייה הצפויה במדד תשומות הבנייה

    הועבר נדל"ן מחירי הדיור
    22
    2 הצבעות
    22 פוסטים
    230 צפיות
    ה
    מצטט מאתר "ביזפורטל" סיכום של החדשות סביב מדד תשומות הבנייה + שו"ת מה יכולים רוכשי הדירות לעשות* פורסם ב 05/06/2025 תקציר הפרקים הקודמים - מדד תשומות הבנייה שאליו צמודים (באופן חלקי) התשלומים של רוכשי הדירות לא עודכן על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) במשך 16 שנים. המשקולות של סעיפי המדד לא השתנו כשבפועל, הטענות של הקבלנים הם שהשינויים האלו דרמטיים ומשפיעים על המדד בכיוון מעלה. הלמ"ס לא יכולה לנפנף את הקבלנים כפי שהיא מנסה לעשות לעיתונאים, כי הקבלנים תובעים אותה, ובדרך לבית המשפט, הלמ"ס התקפלה - מדד תשומות הבנייה בינואר השנה עלה ב-2.6%, אבל הוא כולל שינויים שנובעים משינוי בתמהיל העובדים מאז המלחמה (יותר זרים, פחות פלסטינאים). זה לא הכל - בחודשים הקרובים, ייאלץ הלמ"ס להעלות את מדד תשומות הבנייה ב-3% ואולי יותר, על רקע שינוי המשקולות של המרכיבים לרבות חומרים ועוד החל משנת 2011. העלייה הזו תזניק את המדד ותיפגע מאוד ברוכשי הדירות. השאלה אם זו פגיעה מוצדקת? בדיקת ביזפורטל בעבר הראתה שלא - ככה הקבלנים עבדו עלינו - הסוד של מחירי הדירות נחשף. הקבלנים במשך התקופה הזו (פחות בשנה ושמונה חודשים האחרונים, מאז המלחמה) העסיקו שב"חים רבים בעלויות נמוכות. הקבלנים גם בהדרגה על פני השנים שלפני המלחמה הגדילו את מרכיב עובדי השטחים לעומת ישראלים, כך שהשכר הממוצע ירד. כשבודקים את הנתונים של מדד תשומות הבנייה בשטח לעומת העלויות האמיתיות על פני השנים האלו, אפשר להבין שהלמ"ס "עזרה" לעליית מחירי הדירות, היא סיפקה נתונים גבוהים יותר ממה שהיה צריך להיות. רוכשי דירות שילמו יותר מדי. אז, במשך שנים - הציבור שתק, אבל מאז המלחמה, כשזה עובד הפוך והקבלנים נפגעים - הם צועקים. האמת - צודקים. הם דואגים לרווח שלהם, אבל האם מישהו אמור להחזיר בגין הצמדה לא נכונה במשך שנים רבות? כן, זה מורכב, והטענה של הקבלנים שאין שב"חים כך שהעלויות גבוהות, אבל כולם יודעים - גם היום יש שב"חים, לפני המלחמה היו המון. הקבלנים (לא הגדולים-מסודרים) הקטינו הוצאות בזמן שקיבלו הצמדה גבוה על עלויות הבנייה. ככה מרוויחים יותר - את התוצאה רואים בכל הדוחות של הקבלנים בשנים האחרונות ובזינוק במחירי המניות שלהן. אבל, תיקון העבר לא על הפרק. מה שעל הפרק הוא עדכון המשקולות לצד עדכון מחירי חומרי הגלם והעובדים הזרים. זה פועל כאמור לרעת הציבור. על פי ההערכות העדכון הזה יעלה את המדד בכ־3%. רוכשים שלא נערכו מבעוד מועד עלולים למצוא את עצמם משלמים עשרות אלפי שקלים יותר ממה שתכננו. גם היזמים ייפגעו כי הם ישלמו לקבלנים המבצעים בגין ההצמדה, ואילו הקבלנים - ביצוע ותשתיות - צפויים להרוויח. אגב, זו דרמה גדולה אצל הגופים שעובדים ימול המדינה בפרויקטי תשתיות גדולים. המדינה תצטרך לשלם מאות מיליונים נוספים ואפילו סכום של מעל מיליארד שקל בשל העדכון הזה. העבודות בביצוע אצל החברות הבורסאיות בתשתיות מגיע למעל 20 מיליארד שקל - הצמדה כאן היא התייקרות של 600 מיליון שקל, ויש עוד קבלני תשתיות שלא נסחרים בשוק, כך שמדובר על סכום גבוה משמעותית. ריכזנו שאלות ותשובות על מדד תשומות בנייה בעיקר עבור רוכשי הדירות: מה זה בכלל מדד תשומות הבנייה? זהו מדד שמפרסם הלמ"ס ומתאר את השינויים בעלויות הבנייה – כולל מחירי חומרים, ציוד, ושכר עבודה. המדד הזה צמוד לחוזי מכר רבים, ודרכו נקבע האם המחיר הסופי של הדירה יעלה לאורך זמן. למה המדד עומד לעלות פתאום? כי הוא לא עודכן כבר מ־2011. השוק השתנה, כוח העבודה התחלף, והמחירים קפצו – אך המדד נשאר ישן. רק בעקבות לחץ משפטי, הלמ"ס התחילה לעדכן את המשקולות והרכיבים, וצפוי עדכון נוסף של כ־3% באוגוסט–ספטמבר. מי עלול להיפגע הכי הרבה? רוכשי דירות שלא שילמו עדיין את כל התמורה, במיוחד כאלה שרכשו דירות לפני יולי 2022 – אז עדיין הייתה הצמדה מלאה למדד. גם יזמים שמכרו דירות בלי הצמדה או בהנחות מיוחדות (כמו 80/20) עלולים לספוג פערי מימון. אם כבר חתמתי חוזה – מה עליי לבדוק? בדקו את סעיפי ההצמדה לחוזה. האם ההצמדה למדד מלאה? חלקית? לא קיימת? זה יקבע כמה מתוך ההתייקרות תיפול עליכם. אפשר להקדים תשלומים כדי לחסוך את ההתייקרות? לעיתים כן. אם החוזה מאפשר תשלום "עד תאריך מסוים" – אתם יכולים להקדים. אם כתוב "בתאריך מסוים" – תצטרכו אישור מהיזם. לפעמים יזמים דווקא ישמחו לקבל כסף מוקדם כדי לחסוך ריביות. אם אקדים תשלום – מה לבדוק קודם? שאתם מקבלים מיידית ערבות חוק מכר על הסכום ששולם. וגם ששווה לכם לשלם - שהריבית על המשכנתא תהיה נמוכה מההצמדה, על פניו זה אכן כך. מה אם אין לי אפשרות להקדים תשלומים? ייתכן שאין הרבה מה לעשות, וההתייקרות תתגלגל אליכם. במקרה כזה, היערכות פיננסית מראש (למשל הגדלת המשכנתא או גיוס הלוואת גישור) יכולה למנוע הפתעה ברגע האחרון. האם כדאי לשלם עכשיו או לחכות לראות מה יקרה? אם אתם חשופים להצמדה מלאה או משמעותית – הקדמת תשלום תחסוך כסף כמעט, אבל חשוב להבהיר שמדובר בהערכות. הכל יכול להשתנות. אם למשל הלמ"ס יחליטו שם "נלחמים" והעניין עולה לערכאות גבוהות, הסיפור הזה יכול להימשך תקופה מאוד ארוכה. צריך גם לוודא שאין קנסות, ושההסכם מאפשר זאת. האם יזם יכול לסרב לתשלום מוקדם? כן, אבל ברוב המקרים יש לו אינטרס להסכים. ניהול מו"מ ענייני יכול להועיל. האם זה פוגע גם ביזמים? כן. במיוחד בפרויקטים שבהם נמכרו דירות במחיר סופי ללא הצמדה. הם צריכים לשלם את ההתייקרות לקבלנים, אבל לא יכולים לגבות אותה מהרוכש. למה הקבלנים (מבצעי הבנייה) דווקא מרוויחים מהעדכון? כי הם מקבלים הצמדה מלאה למדד ישירות מהיזם. ככל שהמדד עולה – הם מקבלים יותר. מה הסיכון בפרויקטים של התחדשות עירונית? פרויקטים כאלה מחויבים להראות רווח יזמי של 15%-20% לפי תקן 21. עלייה של 3% בעלויות – עשויה למחוק את הרווח ולהביא לביטול הפרויקט. מה עם פרויקטים שעדיין בשלבי תכנון? הם עלולים להיתקע. שמאים כבר מתריעים על צורך לעדכן הנחות, וחברות רבות שוקלות להשהות יוזמות חדשות מחשש שהן לא יהיו רווחיות. האם חברות מדווחות על הסיכון בדוחות הכספיים? לרוב לא. רבות מהן מסתמכות על הערכות שמאים שנשארות אופטימיות – מה שמוביל לחשבונאות יצירתית שמסתירה את הסיכון מהמשקיעים. מי נמצא בעמדה טובה דווקא? חברות שהן גם יזם וגם קבלן, הן נהנות גם מהעלייה וגם מהשליטה במחיר הסופי ללקוח. מה ההשפעה על מחירי הדירות הכלליים בשוק? בטווח הקצר – זה עשוי לייקר מחירים בפרויקטים חדשים. בטווח הארוך – עלול להביא להקפאת יוזמות, להקטנת ההיצע, ולעלייה מחודשת במחירי השוק. מה המדינה עושה בעניין? לא הרבה. הלמ"ס רק עכשיו מתקנת את העיוותים. אין הגבלות על ההצמדה, למעט תיקון 9 לחוק המכר שנכנס לתוקף ביולי 2022 ומגביל את ההצמדה ל־50%. האם ההתייקרות הזו הייתה ניתנת למניעה? אם הלמ"ס הייתה מעדכנת את המדד בזמן – ההתייקרות הייתה מתבצעת בהדרגה. במקום זאת, היא מגיעה בבת אחת – וזה כואב לכולם. מעבר לכך, אם הלמ"ס היתה מעדכנת על פני זמן את עבודת השב"חים ואת העלייה בעבודת פלסטינים בעלות נמוכה, המדד היה עולה בפחות במשך שנים. מה הסיבה לעיכוב בעדכון המדד מ-2011? הטענות הזויות - מחסור במשאבים, קשיים טכניים ועוד. הלחץ המשפטי שהוביל לשינוי הגיע בעיקר מקבלנים גדולים שטענו כי המדד הישן פוגע ברווחיותם. מה לגבי השפעה על שוק המשכנתאות? ההתייקרות עלולה להגדיל את הביקוש למשכנתאות גבוהות יותר, מה שמגביר את הסיכון של רוכשים להתחייבויות פיננסיות כבדות. בנקים עשויים להחמיר את תנאי האשראי, במיוחד ללווים עם הון עצמי נמוך, כדי לצמצם סיכונים. האם יש דרכים נוספות להגן על עצמך כרוכש? שקלו לנהל משא ומתן עם היזם על תוספת תשלום קבועה במקום הצמדה למדד, אם החוזה עדיין לא נחתם. בדקו אפשרות לרכישת דירה בפרויקט שכבר הושלם, שבה אין חשיפה להצמדה. האם יש תקדימים לעדכונים דומים בעבר? בשנות ה-90 וה-2000 נרשמו עדכונים תקופתיים במדד שהובילו להתייקרויות, אך הם היו הדרגתיים יותר ולא התרחשו לאחר קיפאון ממושך. המצב הנוכחי ייחודי בשל הפער הגדול בין המדד הישן למציאות הכלכלית.
  • 4 הצבעות
    204 פוסטים
    13k צפיות
    ש
    @אבריימי החידוש היחיד שהיה שם זה שם מתכננים שתתחיל הבניה בתחילת החורף
  • 1 הצבעות
    11 פוסטים
    185 צפיות
    פלוספ
    @טריידר כתב בתכל'ס - בכמה נמכרים דירות בשכונה / בבנין ?: הפקיד המאשר אמור להרים מיידית טלפון למשטרה, עד כדי כך?
  • עוד מעט הקבלנים (לא) יורידו מחירים...

    נדל"ן מחירי הדיור
    14
    3 הצבעות
    14 פוסטים
    433 צפיות
    טריידרט
    @מפתח_בינה האם מישהו מעוניין באמת להוריד את מחירי הדיור?
  • האם באמת מחירי הדיור עלו ב-2024?

    הועבר נדל"ן מחירי הדיור
    2
    3 הצבעות
    2 פוסטים
    100 צפיות
    טריידרט
    ידוע שמדדי הלמ"ס מעוותים, וצ"ע על בעלי תואר שני ושלישי שאינם יודעים חשבון, אבל תכל'ס, גם אם עקרונית חל ירידה במחירי הדירות החדשות עקב הטבות מימון, בפועל זה מחזיק את המחירים הריאלים בשוק ברמה הקודמת ואף מעלה אותם, (כמו שצויין בכתבה, ואכן גיס שלי לדוגמה רכש דירה במימון 10/90 לפני היתר בנייה במחיר גבוה יותר מדירה מוכנה יד2) כך שעם ירידת הריבית, ייבוא פועלים זרים, עליית שכר המינימיום, ושיקום שוק העבודה אחרי המלחמה, המחירים רק יעלו מכאן והלאה. ואכן, הקולר נמצא בעיקר בהלמ"ס, אך כמדומני שגם אם מדד הלמ"ס היה מורה על ירידת מחיר הידורת, הציבור מודד מחירים בריאלי, כלומר שגם אם הציבור היה מודע שהטבות מימון פירושו הורדה של 5%, הם לא היו רואים או חשים בהעלאת מחיר הדירה ב5% וביטול הטבות מימון עלייה של 10% שלא מקובל עליו. כך שהלמ"ס אכן אשם הלחצת אנשים לרכוש דירה כאן ועכשיו, אבל בעיקר בנק ישראל אשמה המאפשרת הלוואות קבלן ומימון 10/90 הזויים. כן נלענ"ד.
  • מצוקת הדיור - לא מעניין אותי...!!

    הועבר נדל"ן מחירי הדיור
    4
    3 הצבעות
    4 פוסטים
    169 צפיות
    מ
    @רואה-את-הנולד אין לי בעיה שאנשים יפטפטו... רק כפי שהבנתי, מטרת הארגון הוא שאנשים יתחילו לעשות דברים למעיישה בכדי לשפר את עתידם הכלכלי בס"ד. אם אנחנו נמשיך בדיבורים - במה הכי כדאי להשקיע, ומה הציבור עושה, איזה חסידויות נותנות לקהילה שלהם הלוואות בלידת התינוק וכו' וכו', ולא נתקדם בעצמינו לעשות מעשים... הרי שבבוא עת דודים - לא יועיל לנו לומר לשדכן שיש לנו 15 שנה של דיבורים על מדד ה-S&P...
  • 1 הצבעות
    31 פוסטים
    774 צפיות
    פשוט יהודיפ
    @משהמשה כתב בחריש: ירידות מחירים למרות ההתחרדות: @הקול-השפוי כתב בירידות מחירים בחריש למרות התחרדות העיר דירת 4 חדרים חדשה עם מחסן וחניה בפחות מ1.4 מיליון: אם מישהו מכיר את חריש מקרוב נשמח לדעת פרטים מדויקים יותר. נראה שהרב @אלון-דוד מכיר אני עובד שם וגר בפריפריה אחרת
  • 1 הצבעות
    40 פוסטים
    622 צפיות
    ס
    @יוסי-0 כמה?
  • 1 הצבעות
    10 פוסטים
    352 צפיות
    ד
    @הקול-השפוי כתב בהאם מישהו מעוניין באמת להוריד את מחירי הדיור?: רווח היזמי הממוצע הוא 15% ממחיר הדירה. כך שבדירה ששווה 2 מיליון יהיה ליזם רווח של 300 אלף ש"ח יש הרבה מאוד קבלנים שפושטים רגל ויש עכשיו מבצעים שהם עושים ומימון וכו וכו לא בטוח שהרווחים שלהם כל כך גבוהים
  • 4 הצבעות
    26 פוסטים
    656 צפיות
    ה
    @טריידר האותיות הקטנות גם לא מענינות כאן כ"כ, בתחום הזה יש לבחור את הבנאדם לפי איך שהוא מתנהל בשטח. כי בפועל לא תתבע אותו על הפרת חוזה וגם בלי להפר חוזה הוא יכול לסובב אותך בלי בעיה